מדע ההרגלים
פספסתם יום? למה זה לא שובר את ההרגל
יום אחד שפספסתם לא מבטל הרגל, וגם המחקר אומר את זה. מה שבאמת חשוב הוא היום שאחרי. כך חוזרים להרגל בלי להתחיל מההתחלה.

הלך לכם טוב. תשעה ימים ברצף, אולי שלושים. ואז לילה מאוחר, נסיעה, ילד חולה, והיום חמק. מונה הרצף מראה אפס, ואיפשהו בראש קול אומר נו, אז זהו.
זה לא. יום אחד שפספסתם לא שובר הרגל, והמחקר על האופן שבו הרגלים נוצרים אומר את זה בפשטות.
האם יום אחד שפספסתם משנה?
במחקר המוכר ביותר על כמה זמן לוקח להרגלים להיווצר, חוקרים מ-University College London ביקשו מ-96 אנשים לעשות התנהגות חדשה אחת כל יום ולדרג, בכל יום, עד כמה היא מרגישה אוטומטית. חלק מהאנשים פספסו ימים בדרך.
הממצא: פספוס של הזדמנות אחת לא השפיע באופן מורגש על היווצרות ההרגל. אנשים שפספסו יום המשיכו לטפס לעבר אוטומטיות כמעט כאילו לא פספסו. מה שכן עיכב אנשים היה חוסר עקביות גדול: לפספס מספיק פעמים כך שההתנהגות אף פעם לא נקשרה באמת לטריגר שלה.
במילים אחרות, ההרגל נמצא בחזרות הרבות, לא בשרשרת בלתי שבורה.
למה רצף שנשבר מרגיש גרוע יותר ממה שהוא
רצפים מניעים כי הם פשוטים: מספר אחד שעולה. אבל הפשטות הזו היא גם הבעיה שלהם. רצף מתייחס ליום ה-31 אחרי פספוס כאילו הימים 1 עד 30 לא קרו אף פעם. הוא הופך מעידה קטנה להפסד מוחלט, ותחושת ההפסד הזו היא מה שגורם לאנשים לוותר.
פסיכולוגים קוראים לגרסה אחת של זה "אפקט ה'מה לעזאזל'": ברגע שכלל נשבר, שאר היום (או השבוע) מרגיש הרוס ממילא, אז מפסיקים לנסות. מונה רצף שחוזר לאפס מזמין בדיוק את זה.
מה עושים ביום שאחרי
- עשו את זה היום, אפילו בגרסה זעירה. הליכה של 10 דקות עדיין נחשבת ביום שבו ריצה של 30 דקות לא תקרה. העיקר הוא לשמור על הקשר בין הטריגר להתנהגות.
- אף פעם לא לפספס פעמיים. פספוס אחד הוא תקלה. שניים ברצף הם תחילתו של הרגל חדש, זה שלא רציתם. התייחסו ליום שאחרי פספוס כאל היום החשוב ביותר בשבוע. המדריך שלנו על איך להתמיד מציב את הכלל הזה לצד שבע דרכים נוספות לשמור על הרגל.
- הסתכלו על הסיבה, לא על עצמכם. זו הייתה השעה ביום? נסיעה? טריגר שלא היה שם? שנו את התוכנית: שעה מוקדמת יותר, טריגר גיבוי, גרסה קטנה יותר לימים עמוסים.
- ספרו את הסך הכול, לא רק את הרצף. שלושים ימים מתוך שלושים ואחד זה חודש מצוין. הסתכלו על הימים שעשיתם, לא על החור.
- היערכו לפספוסים מראש. החליטו עכשיו מה הגרסה הקטנה ביותר שעוד מקובלת עליכם. כשיגיע יום גרוע, לא תצטרכו להחליט כלום.
אותם צעדים עוזרים גם כשאתם נפטרים מהרגל ולא בונים אחד, ושם מעידה היא יום שבו עשיתם את הדבר שאתם מנסים להפסיק. המדריך שלנו על איך להיפטר מהרגל רע מסביר איך להתכונן למעידות האלה.
ספרו ימים שעשיתם, לא רק ימים ברצף
זו הסיבה שיעדים ב-habitual רק עולים. אתם קובעים מספר ימים, כמו 30 או 66, וכל יום שבו אתם עושים את ההרגל נספר לקראתו. יום שפספסתם אף פעם לא מוריד ימים. הוא רק דוחה קצת את תאריך הסיום המוקדם ביותר.


עדיין יש לכם רצף, כי רצפים זה כיף. אבל הוא מופיע ליד הימים שעשיתם וליד היעד שלכם, כך שיום שפספסתם נקרא בתור מה שהוא: חור בשורה ארוכה של ימים שבהם התייצבתם. יש אפליקציות שבנויות דווקא סביב הרצף: ההשוואה שלנו בין Streaks לבין habitual מראה איך כל אחת מהן מתמודדת עם יום שפספסתם.
כשיום שפספסתם הופך לשבוע
לפעמים זה לא יום אחד. החיים קורים: מחלה, מעבר דירה, תינוק חדש. אם התרחקתם מהרגל לזמן מה:
- התחילו מחדש בקטן יותר מקודם. חזרו לגרסה שהרגישה קלה בשבוע הראשון.
- חברו אותו מחדש לטריגר. השגרה שלכם כנראה השתנתה, אז ייתכן שהטריגר הישן כבר לא שם. בחרו טריגר חדש שקורה עכשיו כל יום.
- תנו לעצמכם יתרון פתיחה. הימים שעשיתם קודם עדיין נחשבים. ב-habitual אפשר להציב יעד חדש ולתת לו את הימים שכבר עשיתם.
ואם ההרגל כבר לא מתאים לחיים שלכם, זה בסדר להעביר אותו לארכיון ולבחור משהו שכן מתאים. ברשימה שלנו של הרגלים למעקב יש רעיונות.
בקצרה
- פספוס של יום אחד לא מבטל הרגל. המחקר מצא שזה לא עשה הבדל משמעותי.
- הסכנה היא הפספוס השני. אף פעם לא לפספס פעמיים.
- ספרו ימים שעשיתם, לא רק ימים ברצף.
- החזיקו גרסה זעירה של ההרגל מוכנה לימים גרועים.
אם אתם רוצים לדעת כמה זמן לוקח התהליך כולו, קראו כמה זמן לוקח ליצור הרגל. (ספוילר: זה לא 21 יום.)
מקורות
- Lally, P., van Jaarsveld, C. H. M., Potts, H. W. W., & Wardle, J. (2010). How are habits formed: Modelling habit formation in the real world. European Journal of Social Psychology, 40(6), 998–1009.
- Polivy, J., & Herman, C. P. (1985). Dieting and bingeing: A causal analysis. American Psychologist, 40(2), 193–201.
שאלות
פספוס של יום אחד הורס הרגל?
לא. במחקר שעקב אחרי אנשים שבנו הרגל יומי, פספוס של יום בודד לא האט באופן מורגש את הקצב שבו ההרגל הפך לאוטומטי. מה שכן האט היה חוסר עקביות גדול.
צריך להתחיל את הרצף מההתחלה אחרי יום שפספסתי?
מונה הרצף מתאפס, אבל ההתקדמות שלכם לא. ספרו את כל הימים שעשיתם בסך הכול ולא רק את הימים ברצף, וחזרו להרגל בהזדמנות הבאה.
מה זה אומר "אף פעם לא לפספס פעמיים"?
זה כלל אצבע: יום אחד שפספסתם הוא תקלה, אבל שניים ברצף מתחילים דפוס חדש. אם פספסתם יום, תדאגו שהיום הבא ייחשב, גם אם בגרסה קטנה יותר של ההרגל.

